הזכאות לחופשה למי? חוק חופשה שנתית קובע כי כל עובד זכאי לחופשה שנתית ולתשלום דמי חופשה בגינה, וזאת בהתאם לוותק שצבר במקום עבודתו ולפי היקף משרתו.
צבירת חופשה לכמה ימי חופשה זכאי העובד? יש לציין כי בני נוער, עובדי קבלן ועובדים בענפים מסוימים זכאים למספר ימי חופשה גבוה יותר. בסיס הצבירה הינו שנתי, ומחושב גם בהתאם לימי/חלקי ימי עבודה בפועל של העובד בשנה? עובד שהקשר המשפטי בינו למעסיק התקיים במשך כל שנת העבודה ועבד לפחות 200 ימי עבודה בפועל בשנה זכאי למלוא הצבירה, עובד שעבד פחות מכך זכאי לחלק היחסי ממכסת ימי החופשה כיחס בין ימי עבודתו ל200 במידה והקשר המשפטי בין המעביד לעובד התקיים רק בחלק משנת העבודה, זכאי העובד לצבירה מלאה בתנאי שעבד לפחות 240 ימי עבודה בפועל בשנה, ואם עבד פחות מכך יהיה זכאי לחלק היחסי ממכסת ימי החופשה כיחס בין ימי עבודתו ל240. ישנן פסיקות בנושא הקובעות כי עובד שעתי/יומי שעבד פחות מ75 יום אצל מעסיקו, זכאי לתמורת חופשה בסך 4% משכרו.
ותק לעניין חופשה – באיזה אופן נספרות שנות הותק? הגדרת "שנת עבודה" לעניין חופשה הינה פרק זמן של 12 חודשים, שתחילתו אחד בינואר של כל שנה. כלומר הוותק מחושב לפי מספר שנים קלנדריות במקום העבודה, ולא לפי שנות עבודה מלאות בנות 12 חודשים. לכן לדוג` עובד שהחל את עבודתו בדצמבר 2017 ייחשב כבעל ותק של 3 שנים בשנת 2019, בדומה לעובד שתחילת עבודתו בינואר 2017.
דמי החופשה – מה גובהם? לעובד שעתי ממוצע שכר יומי ב3 חודשים אחרונים או ב3 מתוך 12 חודשים אחרונים בהם היתה עבודה מלאה ביותר. לעובד במשכורת חודשית סך התקן היומי המשולם לו עבור יום עבודה רגיל.
למי שצבר ולא ניצל פדיון ימי חופשה עם סיום העסקתו, זכאי עובד לפדות בתשלום את ימי החופשה שטרם ניצל ונצברו לו בשנת סיום עבודתו וב-3 השנים הקלנדריות שקדמו לה. תשלום פדיון ימי החופשה הינו רכיב שכר הפטור מדמי ביטוח לאומי.
|